חדשות

שמח וגאה לעמוד בראש המכון לחקר הפרופסיות במרכז האקדמי פרס.

התחום של חקר הפרופסיות מרכז ענין רב בעולם, לרבות באקדמיה הישראלית. על רקע חשיבותו העיונית והמעשית, הוחלט להקים את מכון המחקר, אשר במרכזו חקר הפרופסיות, מתוך זיקה למחקר סוציולוגי, משפטי, אתי היסטורי והשוואתי. 

המכון יעסוק בכלל העיסוקים הנחשבים כ'פרופסיות', או המבקשים להגדיר עצמם ככאלה. בפרט, יקדם המכון מחקר בין תחומי, המתמקד בארבעה היבטים מרכזיים: 

1. משפט ואסדרה פרופסיונלית. 

2. נשים, מגדר ופמיניזם בפרופסיות. 

3. אתיקה בפרופסיות. 

4. היסטוריה של הפרופסיות והתפתחותן.

ביום 21.7.2021 ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ פסק הדין בדיון הנוסף בפרשת לידות הבית (דנג"ץ  5120/18). בית המשפט, בהרכב מורחב של 7 שופטות ושופטים קבע, בדעת רוב, "כי הדין הקיים אינו מקנה למשרד הבריאות סמכות לאסור על פעילותם של מרכזי לידה טבעית".

בפסק הדין מאוזכרים גם שני מאמרים פרי עטי, בשיתוף עם ד"ר נירה ברטל. אולי ראיה לחשיבות המחקר ההיסטורי-רפואי-משפטי:

"מכל מקום, ואולי דווקא משום כך, חשוב לציין כי אף במבט היסטורי לא ניתן לומר שכוונת המחוקק בעת חקיקתו של סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם הייתה לקבוע שלידות יתבצעו בבית חולים באופן בלעדי. יש לזכור שרק במהלך תקופת המנדט החל להתרחש המעבר המשמעותי מלידות בית ללידות בפיקוח רפואי בבית חולים. כמו כן, באותה עת מיילדות שהעניקו שירותים ליולדות בביתן הפנו את היולדת לבית החולים הקרוב במידת הצורך (ראו: אייל כתבן ונירה ברטל "איך חוק נולד? על פקודת המיילדות, מגדר והסדרה פרופסיונלית בתקופת המנדט" חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה – נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט 487 (אייל כתבן ואח' עורכים, 2011) (להלן: כתבן וברטל); אומי לייסנר "ללדת ועוד איך: חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט" מגדר בישראל – מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה כרך א 336, 347-346 (2014)). אם כן, ניתן להניח כי המחוקק המנדטורי ראה לנגד עיניו את שתי האפשרויות הקיימות – לידה בבית חולים בפיקוח רפואי כמו גם לידה מחוץ לכתלי בית החולים. יתר על כן, בתקופת המנדט (וגם אחר כך במשך שנים רבות) לא נהג בארץ הסדר המעניק ביטוח רפואי לכל, כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). מכיוון ששירותי לידה בבית חולים היו כרוכים בעלויות לא מבוטלות – אין לייחס למחוקק הטלת חובה ללדת דווקא בבית חולים, אף לפי כוונתו המקורית".

בכתב העת Israel Studies פורסם מאמר חדש שלי בשיתוף עם ד"ר בועז שנור: 

Freedom of Expression, Honor, and Judicial Independence in Mandate Palestine

Honor, freedom of expression, and judicial independence are core values in modern societies. The latter two are associated with democracy and liberalism, while the roots of honor lie in the need for recognition. The British in Mandate era Palestine came from a democratic tradition, but it is unclear whether, and to what degree they intended the locals to enjoy these values. The article analyzes a series of defamation cases which shed light on the way the British Mandate courts balanced these concepts when plaintiffs sued after being accused of loyalty to the British. Such cases were unique in requiring judges to exert independence in their balancing of the plaintiff’s honor, the defendant’s freedom of expression, and the courts’ willingness to accept loyalty to the Crown as negative and offensive. This was a three-dimensional test case of British attitudes towards the three values. We show that at least some of British judges in the lower courts perceived themselves as independent and were willing to set aside the honor of the British government in order to allow the local inhabitants to defend their own honor. This adds to our understanding of the roots of judicial-independence and honor in (pre)-State Israel.

בימים אלו עלתה המהדורה המקוונת של ספרי: "ריכוז החלטות וחוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים בנושא התנהגות שופטים ודיינים". מטרת הספר, "להנגיש את הכללים והעקרונות העולים מתוך אלפי ההחלטות, בעיקר לשופטים עצמם אך גם לעורכי דין, למשפטנים ולציבור הרחב בכללותו".  כפי שציין נציב תלונות הציבור על שופטים, כב' השופט (בדימוס) אורי שהם: "את המשימה הלא פשוטה הזו קיבל על עצמו ד"ר אייל כתבן, אשר בעבודה סיזיפית וקשה ערך את הספר שלפנינו ובו רוכזו עיקרי ההחלטות וחוות הדעת שניתנו במסגרת פעילותה של הנציבות מיומה הראשון כפי שניתנו על ידי הנציבים השונים".  

הושק "המרכז הוירטואלי לתולדות הפרופסיה הרפואית והמשפטית" הפורטל, ממפעלותיו של פרופ' כתבן, יבקש להנגיש לציבור את המחקר בתחום ההיסטוריה של הפרופסיות - הרפואית והמשפטית, ובמיוחד רשומות ביוגרפיות של הפרופסיונלים בתקופת המנדט (עורכי-דין ושופטים, רופאי-שיניים, רופאים, רוקחים, ועוד).